1. אהבה עצמית – אני מדהימה, אוהבת את עצמי, אין מקום לביקורת או אשמה.
(טוב הפכתי 10 בזה. איזה כיף).

2. שמחה – לרקוד, לשיר, לשמוע מוזיקה, לחשוב מה ישמח אותי ולעשות, לתת ביטוי לילדותיות, להיות קלילה.
(מממ אני בחורה שמחה מטבעי. לצערי ציון עובר בקושי בזה. כאימא ועצמאית לא מפנה מספיק מקום לכיף.
אפילו קצת בירידה בתחום לאחרונה?)

3. ביטוי עצמי אותנטי – לבטא מה שאני חושבת, מרגישה, צריכה. לא לפחד מה אחרים ירגישו.
(השתפרתי ממש. לא 100% אבל בתור ילדה ובוגרת מרצה עד גיל 35. ממש מרוצה מהסעיף הזה)

4. הקשבה לרגשות – להיות קשובה לרגשות שלי. לתת להם להנחות אותי.
(השתפרתי ממש. לא 100% אבל גם עד גיל 36 לא ידעתי המון פעמים מה אני מרגישה.
הייתי מדחיקנית נוראית. כל הכבוד לי)

5. כל הרגשות טובים – מותר לכאוס לכאוב להיות מדוכאים ועצובים. זה עובר. להשתמש ברגשות כדי להבין מה אני צריכה.
(השתפרתי ממש. פעם חשבתי שאסור לכאוב לכעוס. הרבה טיפול וויפאסנה עזרו פה. עדיין מעדיפה להיות שמחה. אבל 100 בסעיף הזה. יש).

6. לסמוך על עצמי – אני יודעת! לא לחפש פתרונות אצל אחרים. אמונה עצמית.
כל התשובות מגיעות אלי. לסמוך על האינטואיציה והיקום.
(מממ התקדמתי מאוד. אפילו השנה. 8. יש עוד עבודה).

7. זרימה – לעשות דברים ללא מאמץ. בשמחה, קלות, בלי לחץ. להקשיב לאינטואיציה ולסימנים.
(אוי. שכחתי מזה לאחרונה. המון לחץ חזר. לוקחת על עצמי לתקן. ?).

8. לעשות ולא לפחד – לעשות עכשיו בהחלטיות. לא להיתקע. גל הפחדים עוברים בעשיה.
(עובדת על זה חזק בשנה האחרונה…).

9. התמסרות – עשיה ונתינה מכל הלב. בכל מה שאני עושה. בעבודה, עם הילדים, עם יגאל. בעבודות הבית.
(וואו. ממש השתפרתי בזה עם הדברים שלא אוהבת לעשות. אבל חשוב לי להמשיך לתרגל את זה).

10. כבוד לגוף שלי – לאכול בריא וטעים. לבשל, לעשות ספורט. הגוף שלי חשוב.
(?נאבקת פה. לא משהו).

11. מנוחה – לנוח לעצור לישון. שום דבר לא בורח.
(השתפרתי ממש לפני שנתיים אחרי שנים של חוסר הצלחה. יש מקום לשיפור נוסף).

סיכום ביניים:
המון התקדמות מלפני כמה שנים.
לוקחת לתשומת לבי את הזרימה.

אני נוהגת לעשות את התרגיל הזה גם בסיום סדנה או תהליך שאני מנחה.
זה דרך טובה לרכז את התובנות.

אז לכבוד החג ממליצה לכם לכתוב את שלכם.
קחו דף יפה. או בריסטול. או קנבס.
תכינו קפה. או לכו לים.
תחשבו על כל העקרונות שאתם יודעים שממש ישפרו לכם את החיים.
תכתבו.
כצעד ראשון להתכווננות.
העבודה על זה נמשכת שנים.
אבל זה הדבר הכי טוב שאתם יכולים לעשות למען עצמכם.
זה לא חייב להיות 10 אגב…

שתפו אותי. אפילו בדיבר אחד שלכם.

חג שמח!

מה קרה מאז?
עם הזמן לפעמים דווקא החולשות מקבלות את מרכז הבמה.
במיוחד כשנכנסים לתמונה שגרה, לחצים, ילדים.

זוגיות תוך חוזקות זה אומר בגדול 3 דברים:

1. זה אומר שאני מביאה לזוגיות שלי את *כל* החוזקות שלי.

אם יש חוזקות שיש לי בעבודה/ עם לקוחות/ עם הילדים / עם חברות.
אז למה אין לי את זה עם בן הזוג שלי?

למשל אם אני סופר סבלנית ואמפתית ללקוחות אז למה לא בבית?
זורמת ולא ועקשנית על הדרך שלי אז למה לא בבית?

מכירים את הדיסונאנס הזה?

זה עבודה שלי להבין מה מונע ממני להביא את זה ליחסים בנינו.
ולמצוא דרך להביא את זה.

2. לא מודדת אותו מול החוזקות שלי ומרגישה מקופחת כי אני נותנת יותר.
אלא מודדת את החוזקות שלי מול החוזקות שלו.

זה אומר שאם אני אנרגטית ויכולה לעשות הרבה דברים. לא מצפה שיעשה אותו דבר.
שאם אני יודעת היוזמת וזאת שאוהבת לארגן דברים והוא לא אז זה בסדר.
ואם אני זאת עם שמחת החיים. אז זה בסדר.
הוא מביא בתמורה את החוזקות שלו. ולא את אותו דבר שאני מביאה.
(למתקדמים לא מודדת בכלל…מה זה המדידות האלו בזוגיות).

3. זה אומר שאני אוהבת אותו על החוזקות שלו. ויש לו הרבה. מזל. ומניחה לו לגמרי על החולשות שלו.

גם אם יש לו אחת או 2 שהן ממש ממש מעצבנות. כי אף אחד לא מושלם.

יום אחד אחרי איזה 10 שנות נישואין שמה שאני פחות אוהבת בו שוב הביא לי יום ג'אננה.
עשיתי ממש בכתב רשימת חולשות מול חוזקות.
ונכנסתי לפרופורציה. אשכרה 2 חולשות.
מה את עושה מזה עניין כבר שנים.
תראי כמה דברים את מאוד אוהבת בו.
זה היה היום שהחלטתי לא לתת אפילו עוד שנייה של עצבים על החולשות.
ומאז כך אני רואה אותו רק עם החוזקות.
כמו שראיתי אותו לראשונה כשהתאהבתי.
וואהו כמה זה משדרג את הקשר.

אתם חייבים לנסות את זה.

#להביא_את_החוזקות_שלי_לזוגיות_שלי_זה_כישורי_חיים.

בתמונה. בתחילת דרכנו.
ברור שהתאהבנו מתוך החוזקות.