זוכרים בהתחלה כשהתאהבתם כל אחד הביא את החוזקות שלו לקשר?
מה קרה מאז?
עם הזמן לפעמים דווקא החולשות מקבלות את מרכז הבמה.
במיוחד כשנכנסים לתמונה שגרה, לחצים, ילדים.
זוגיות תוך חוזקות זה אומר בגדול 3 דברים:
1. זה אומר שאני מביאה לזוגיות שלי את *כל* החוזקות שלי.
אם יש חוזקות שיש לי בעבודה/ עם לקוחות/ עם הילדים / עם חברות.
אז למה אין לי את זה עם בן הזוג שלי?
למשל אם אני סופר סבלנית ואמפתית ללקוחות אז למה לא בבית?
זורמת ולא ועקשנית על הדרך שלי אז למה לא בבית?
מכירים את הדיסונאנס הזה?
זה עבודה שלי להבין מה מונע ממני להביא את זה ליחסים בנינו.
ולמצוא דרך להביא את זה.
2. לא מודדת אותו מול החוזקות שלי ומרגישה מקופחת כי אני נותנת יותר.
אלא מודדת את החוזקות שלי מול החוזקות שלו.
זה אומר שאם אני אנרגטית ויכולה לעשות הרבה דברים. לא מצפה שיעשה אותו דבר.
שאם אני יודעת היוזמת וזאת שאוהבת לארגן דברים והוא לא אז זה בסדר.
ואם אני זאת עם שמחת החיים. אז זה בסדר.
הוא מביא בתמורה את החוזקות שלו. ולא את אותו דבר שאני מביאה.
(למתקדמים לא מודדת בכלל…מה זה המדידות האלו בזוגיות).
3. זה אומר שאני אוהבת אותו על החוזקות שלו. ויש לו הרבה. מזל. ומניחה לו לגמרי על החולשות שלו.
גם אם יש לו אחת או 2 שהן ממש ממש מעצבנות. כי אף אחד לא מושלם.
יום אחד אחרי איזה 10 שנות נישואין שמה שאני פחות אוהבת בו שוב הביא לי יום ג'אננה.
עשיתי ממש בכתב רשימת חולשות מול חוזקות.
ונכנסתי לפרופורציה. אשכרה 2 חולשות.
מה את עושה מזה עניין כבר שנים.
תראי כמה דברים את מאוד אוהבת בו.
זה היה היום שהחלטתי לא לתת אפילו עוד שנייה של עצבים על החולשות.
ומאז כך אני רואה אותו רק עם החוזקות.
כמו שראיתי אותו לראשונה כשהתאהבתי.
וואהו כמה זה משדרג את הקשר.
אתם חייבים לנסות את זה.
#להביא_את_החוזקות_שלי_לזוגיות_שלי_זה_כישורי_חיים.
בתמונה. בתחילת דרכנו.
ברור שהתאהבנו מתוך החוזקות.